איך לתקשר עם בן או בת הזוג בצורה מקרבת?
"את/ה אף פעם לא עושה שום דבר, אני עושה הכל!", הדבר שהכי פוגע בקשר זוגי זה ביקורת והאשמות. גם אם אתם לא מרוצים, גם אם אתם צודקים, לעולם אל תאשימו באופן ישיר את בני הזוג. ניתן להציג את הדברים כך שיקשיבו לכם. תמיד תדברו ממקום של הרגשות שלכם ולא ממקום של האשמה."אני מרגיש/ה ש…" ולא "את/ה עשית.." .עדיף לא להתחיל משפטים עם "את/ה…" אלא אם כן אתם נותנים מחמאה! לדוגמה: "את/ה נראית כל כך יפה היום!" תתחילו מעבודה על עצמכם: שחררו את הביקורת העצמית, תכוונו את הקול בראש לערוץ חיובי, ואחר כך תוכלו לעבוד על תקשורת חיובית עם בן/בת הזוג.
מה עושים עם כל התלונות שעולות לכם בראש על בן/בת הזוג?
כל תלונה שאתם מרגישים שעולה לכם, תהפכו לבקשה חיובית. מה אתם באמת רוצים לקבל מבן/בת הזוג?במקום להתלונן על הדבר, תבקשו בצורה חיובית את מה שאתם רוצים לקבל. לדוגמא: יש לכם תלונה שהכיור כל הזמן מלוכלך ומלא בכלים. תגידו לבן/בת הזוג: "אני כל כך שמח/ה כאשר את/ה שוטף כלים, ואני עוד יותר מרוצה כשאת/ה מנקה את הלכלוך שנשאר בכיור." גם אם הם בדרך כלל לא מנקים את הלכלוך, אתם העברתם את המסר שאתם רוצים שהם ינקו את הלכלוך, מבלי להתלונן על כך שהם לא עושים זאת. יש סיכוי גבוה יותר שבפעם הבאה הם ינקו גם את הלכלוך בכיור. הרעיון הוא להפוך את כל התלונות השליליות לבקשות חיוביות על מנת שבן/בת הזוג יקשיבו לבקשות שלכם וירצו למלא אותן. פירגון וחיוביות הם תמיד קלפים מנצחים!
איך נכון לריב?
כשמשהו מפריע לכם, ואתם רוצים לדבר עליו עם בן/בת הזוג, זה בסדר לדבר על התנהגות שמפריעה לכם, אבל אל תעשו מזה הכללה. צריך להבדיל בין התנהגות מעצבנת לבין תכונת אופי. אם אתם לוקחים את זה למקום של תכונת אופי "את/ה תמיד עושה את זה", זה כבר מעלה את רמת הוויכוח. כשרבים מותר לכעוס אבל אסור להשפיל את בן/בת הזוג. חשוב להישאר בוויכוח של כאן ועכשיו ולפתור אותו נקודתית, מבלי להכניס את כל הריבים של העבר. יש הבדל עצום בין להגיד "אני כועס/ת עליך כי התאכזבתי מאוד שלא עמדת בהבטחות שלך" לבין "איך את/ה לא אחראי/ת, את/ה בדיוק כמו אמא שלך!" זה בדיוק סוג המשפטים שמעלים את הטונים של הוויכוח. חשוב לשמור על הכבוד של בן/בת הזוג בכל מצב שרבים ומתווכחים ולא לרדת לרמות של התנהגות פוגענית. ברגע שעוברים קו אדום מאוד קשה לחזור אחורה. זה בסדר לא להסכים על כל מיני נושאים ופשוט להגיד "זכותך לדעתך. מותר לי לחשוב אחרת. נסכים לא להסכים."
איך מתמודדים עם כעס כלפי בן/בת הזוג?
כשאתם מרגישים כעס כלפי בן/בת הזוג, תעצרו רגע, תנשמו עמוק ותבדקו מה עומד מאחורי הכעס הזה. מאחורי כל כעס מסתתר כאב כלשהו. חשוב שתבדקו עם עצמכם: מה הכאב שיושב מתחת לכעס? מה הרגש המסתתר מאחורי הכעס? מה הפרשנות שאתם נותנים לסיטואציה? כל כאב שאנו חווים היום, הוא בעצם כאב ישן של הילד/ה הפנימי/ת שבתוכנו. כלומר, רובנו מגיבים ממקום אוטומטי של חוויות הילדות שלנו. ברגע שנבין מה הם כאבי העבר שלנו, נוכל לעשות ריפוי ובעקבות כך שינוי בהתנהגות העכשווית.לאחר שעניתם לעצמכם על 3 השאלות הנ"ל, השלב הבא, והכי קריטי, זה להבין איפה בילדות שלכם חוויתם את אותו סוג של כאב. הכעס הוא בעצם סוג של תמרור שאומר לכם "תתעוררו ותבדקו מה מפריע לכם". על איזה צורך זה יושב? איזה צורך שלכם לא מתמלא? מה הצורך של הילד/ה הפנימי/ת שאינו התמלא? לדוגמא: את כועסת על בעלך שכל הטיפול בילדים נופל עלייך. הרגש שיושב מאחורי הכעס הוא בעצם אכזבה: הרגשת דחייה וחוסר אכפתיות. הפרשנות שאת נותנת: לבעלך לא אכפת ממך והוא לא אוהב אותך מספיק. כשהיית ילדה אבא שלך תמיד היה בעבודה ואף פעם לא היה מעורב בגידול שלך. תמיד הרגשת שחסר לך דמות אבא מעורב. זה השאיר עליך חותם של חסך ועכשיו את חווה את אותו המחסור מול בעלך ואת רוצה שהחוויה של ילדייך תהיה שונה. את רוצה שיהיה להם אבא מעורב. את מבינה שהצורך שלך הוא שבעלך יהיה שותף פעיל בגידול הילדים. עכשיו את יכולה לפתוח שיח על הצורך שלך יחד עם בן הזוג בעזרת תקשורת מקרבת.
