עסקת החטופים עם החמאס. יש לי רגשות מאוד מעורבים לגבי עסקאות עם השטן.

מצד אחד, ברור שצריך להחזיר את החטופים בכל מחיר. הם אזרחים וחיילים שהמדינה הפקירה אותם (שזה דבר מזעזע ביותר) וזה גורם לחוסר אמון טוטאלי של הציבור בממשלה.

אתמול כל כך התרגשתי כשרומי, דורון ואמילי חזרו! אמא של רומי הייתה הקואצ'רית העסקית שלי לפני כ-6 שנים. אני לא יכולה לדמיין מה עבר עליה ועל האמהות האחרות, על המשפחות, ועל הבנות הגיבורות האלה(!!!) בשנה ו-4 חודשים האחרונות. הם סבלו את הרוע בהתגלמותו, השטן במלוא מובן המילה. התרגשתי כל כך כשהבנות חזרו שממש רעדתי ובכיתי מרוב שמחה. אני כמובן רוצה לראות את כל שאר החטופים והחטופות חוזרים הביתה לחיק משפחתם כמה שיותר מהר!

מצד שני, אנחנו משלמים מחיר מאוד גבוה על מנת לעשות עסקה עם השטן.

אני באמת לא מבינה למה לא חוקקו חוק עונש מוות למחבלים רוצחים אחרי ה-7.10.23.

עין תחת עין, שן תחת שן.

הרי זה לא הגיוני ולא אנושי שאנחנו שמים אותם בבתי כלא, מאכילים אותם, נותנים להם ללמוד ולהתפתח, מטפלים בהם מבחינה רפואית (כמו ניתוח שעשו לסינוואר שהציל את חייו!) משלמים עליהם מיסים, בו בזמן שיש לנו חטופים שאין להם פת לחם וחיים בתנאים לא אנושיים של מנהרות צרות חשוכות ונאלצים לשתות את השתן של עצמם ולא נשכח שהם גם נאנסים, מוכים בברוטליות ונרצחים כאוות נפשם של המחבלים.

לעניות דעתי, הדרך היחידה למנוע חטיפות ולקיחתם בשבי של אזרחנו וחיילנו בעתיד, וכנגדם עסקאות שחרור הזויות ולא הוגנות, זה רק דרך עונש מוות למחבלים רוצחים. יש לנו את כל הזכות בעולם להגיב כלפם בצורה הכי אכזרית כפי שהם עשו בשבעה לאוקטובר, הוציאו להורג משפחות שלמות, משפחות חלקיות, אנסו טבחו ולקחו בשבי 251 אנשים חיים וגופות חפים מכל פשע, משטח ישראל אל רצועת עזה, הרסו את חייהם של כל כך הרבה אנשים והשאירו מדינה שלמה בטראומה ופוסט טראומה.