איך אדע שאני סובלת מדיכאון לאחר לידה?
מי שמכירה או שחוותה דיכאון אחרי לידה יודעת כמה קשה להיות אחרי לידה, לטפל בתינוק/ת (ואולי בעוד ילדים) לסבול מכל רגע, ורק לרצות להיכנס למיטה לישון ולברוח מהמציאות.
החוויה שלי
זו הייתה החוויה שלי אחרי לידת הבת שלי. החלום הכי גדול שלי היה לברוח מהבית וללכת לישון בבית מלון לשבוע רצוף ושמישהו אחר יטפל בתינוקת. מיותר לציין שזה לא קרה.
אז נכון שהייתה לי תינוקת שסבלה מקוליק, ריפלוקס וסטרידור והייתה רגישה כמעט לכל סוגי החלב, הקיאה ושלשלה המון, לא ישנה בלילות, ולא הפסיקה לבכות במשך כשנתיים (גם לא בלילות). כמעט כל לילה הייתי יוצאת איתה באוטו כדי לזכות בכמה דקות של שקט. ואם זה לא מספיק היא התחילה לישון לילה שלם רק בגיל 6. במשך תקופה ארוכה בחיי הייתי זומבי ותפקדתי כמעט ללא שינה בכלל.
אצל נשים שסובלות מדיכאון אחרי לידה, חופשת הלידה זו תקופה של סבל אחד ארוך ומתמשך. יש כמובן דרגות שונות של דיכאון, כאשר הרמה הכי קשה מתבטאת בכך שהאישה חושבת לפגוע בתינוק מרוב שיכולת השיפוט שלה נפגמת בעקבות חוסר איזון הורמונלי ומחסור בשינה. למזלי לא הגעתי לרמה הזו, אבל הייתי בוכה המון ובלי שליטה. לא ישנתי כמעט בכלל במשך חודשים רבים והרגשתי שזה כמו קללה אינסופית.
למה דיכאון אחרי לידה קורה לנו?
שילוב של חוסר איזון הורמונלי בעקבות ההריון והלידה, ונטייה גנטית לכך. כמובן שזה תלוי בגורמים נוספים, כגון, תינוק/ת מאד קשה , חוסר עזרה ותמיכה בטיפול בתינוק, מערכת יחסים מתוחה בין בני הזוג, ועוד. במיוחד אם מדובר באישה שהיא רגילה להיות במצב של שליטה בחיים, וכאן היא מוצאת את עצמה בחוסר שליטה, ולא יודעת איך להתמודד עם זה. בהחלט מצב קשה מאד להיות בו.
איך הצלחתי לצאת מהדיכאון אחרי לידה?
אחרי שתי הלידות הראשונות, לאחר כחצי שנה פשוט חזרתי לעצמי. קמתי יום אחד והרגשתי שוב את שמחת החיים שלי, כאילו שקיבלתי את החיים שלי בחזרה.
לאחר הלידה השלישית זה כבר לא קרה מעצמו. לאחר שלושה חודשים שבהם תפקדתי כמעט על אפס שעות שינה, התחלתי להרגיש שאני מאבדת אחיזה במציאות. הלכתי לרופא והוא נתן לי שלושה סוגי כדורים: כדורים נגד דיכאון, כדורי הרגעה וכדורי שינה. לקח לי שלושה חודשים נוספים כדי לצאת מהדיכאון ואז התחלתי להנות מהתינוקת ומשאר בני המשפחה. האתגרים עדיין היו קיימים אבל לפחות הייתי במקום יותר טוב כדי להתמודד איתם.
המסר שלי אלייך
המסר שלי אלייך, לא צריך להתבייש בדיכאון אחרי לידה, אבל כן צריך לטפל ולא להזניח. זו תופעה אמיתית שקיימת, והרבה נשים אפילו לא מודעות לכך שהן סובלות מדיכאון אחרי לידה. הן לא מבינות את עצמן ואת הרגשות שלהן. הן לא מבינות למה הן כל כך כועסות על התינוק (שלקח להן את החירות ואת החופש…) הן לא מבינות למה הן בכלל החליטו להביא ילדים לעולם. ועוד יותר גרוע, הן ממש שונאות את עצמן על כך.
שתדעי, יש חיים אחרי דיכאון אחרי לידה, וממש שווה לחיות למענם!
היום הבת שלי בת 17 ,ילדה מדהימה מכל הבחינות, מקסימה, חברותית, אכפתית, רגועה, חכמה ונעימת הליכות. אני נהנית מכל רגע איתה. אני מרגישה מבורכת שקיבלתי את המתנה הכי מדהימה בחיי ואני מודה עליה כל יום. הייתי מוכנה לעבור שוב את אותה תקופת סבל בשביל לזכות להיות אמא שלה, וזכיתי בענק! לעולם אל תאבדי תקווה. אחרי תקופות קשות תמיד מגיעות תקופות קלות יותר. מבטיחה!
מודעות לתופעה
הופתעתי לגלות שאפילו היום בקהילות מסוימות המודעות לתופעה שואפת לאפס. חשוב מאוד שגם הבעל וגם המשפחה המורחבת יהיו מודעים לתופעה ויקחו את האישה לפסיכיאטר לקבל טיפול תרופתי SOS. לאחר שמצבה מתייצב, אפשר להגיע אליי יחד עם שאר בני המשפחה כדי לקבל עזרה ותמיכה להמשך הדרך.